פסק-דין בתיק ב"ל 6012-08

האם סירוב התובעת לאפשר לחוקרי המל"ל להיכנס שלא בכניסה הראשית של בית אביה מהווה אי שיתוף פעולה מצידה ועל כן לנתבע הזכות לשלול מהתובעת את גמלת הבטחת הכנסה.

בתובענה זו מתבקש בית הדין להורות לנתבע לשלם לתובעת גמלת הבטחת הכנסה עבור החודשים אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר 2010 אשר נשללה ממנה עקב היעדר שיתוף פעולה.

תמצית טענות הצדדים

1.                  גמלת הבטחת ההכנסה נשללה מהתובעת לאחר שלטענת הנתבע לא שיתפה פעולה עם חוקרים אשר נשלחו מטעמו ביום 20.8.08 ולא אפשרה להם להיכנס לבית בו שהתה.

2.                  התובעת טוענת כי הודיעה לחוקרי המוסד לגשת לכניסה אחרת לבית בו התגוררה אך אלו עזבו והלכו.

3.                  הנתבע טוען כי ביקש לבדוק שאלות שונות הנוגעות לתובעת ובהן השאלה היכן היא מתגוררת ועם מי. לדברי הנתבע נעשו מספר ניסיונות להיפגש עם התובעת אך הדבר לא עלה בידיו עקב היעדר שיתוף פעולה.

4.                  טענות שהועלו על ידי הנתבע באשר לשימוש ברכב ע"י התובעת ועל כן היא איננה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה, הינן טענות שאינן מופיעות בכתב ההגנה ועל כן דינן להידחות.

העדויות:

מטעם התובעת העידה התובעת בלבד. מטעם הנתבע העידו מר ששון אדיר, חוקר המל"ל ומר איבגי מאיר, מנהל מחלקת חקירות בסניף ראשל"צ של המל"ל.

הכרעה

1.                  לאחר ששמעתי את הצדדים ואת עדיהם ולאחר שעיינתי בכל המסמכים אשר הגישו הצדדים לתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. אציין כי מצאתי את עדות התובעת מהימנה ומתיישבת עם המסמכים שהוגשו לתיק ביה"ד, כפי שיפורט להלן.

2.                  אין חולק כי התובעת חילקה את חייה בין דירה אותה היא שוכרת מחברת עמידר בעיר רמלה לבין בית אביה בעיר ראשון לציון בשל הצורך לסעוד את אביה אשר לקה באירועים מוחיים קשים  ושנפטר כשנתיים לאחר מכן.

3.                  סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א - 1980 (להלן: "החוק") קובע כי על התובע גמלת הבטחת הכנסה חלה חובה למסור למוסד לביטוח לאומי כל ידיעה או מסמך שברשותו, לעמוד לבדיקה רפואית ולהופיע בפני המוסד לביטוח לאומי.

4.                  על פי הפסיקה " על המבקש לקבל תמיכה לפי חוק הבטחת הכנסה... חלה החובה לנהוג בתום לב ובהגינות כלפי המוסד לביטוח לאומי. חובת תום הלב באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בחובת גילוי מידע למוסד, לצורך מימוש הזכות לגמלה (עב"ל 582/09 עלאסי דהאי חנניה נ' המוסד [לא פורסם])" (מנחם גולדברג. עוקדן הביטחון הסוציאלי; כרך ראשון עמ' 3.1.45)

5.                  סעיף 21 (א) לחוק קובע כי עובד המוסד רשאי להיכנס לכל מקום לשם בירור וחקירה של תובע בנוגע לגמלת הבטחת הכנסה.

6.                  סעיף 21 (ב) לחוק קובע: " מי שנחקר או ש בחצריו נערכת בדיקה לפי סעיף קטן (א), ישיב תשובה מלאה ונכונה על כל השאלות שנשאל" (ההדגשה לא במקור - א.ג.כ). העולה מהאמור, כי בדיקה יכולה להיעשות רק בחצריו של התובע ובוודאי שלא בחצרי אחר.

7.                  לכן סעיף 21 (ג) לחוק מתייחס לצד ג' אשר ברשותו מידע אודות הכנסתו של תובע גמלה ואשר הוא מחוייב ליתן מידע אודות החייב בתוך 30 יום מיום הדרישה: " אדם שברשותו או בידיעתו ידיעות בדבר הכנסתו או רכושו של תובע גימלה או של מקבל גימלה, חייב, לפי דרישת עובד המוסד לביטוח לאומי שהוסמך לכך, למסור לו כל פרט בדבר ההכנסה או הרכוש האמור, תוך שלושים ימים מיום הדרישה."

8.                  לטעמי, המוסד לביטוח לאומי אינו רשאי לערוך בדיקה שלא בחצרי התובע גמלת הבטחת הכנסה ואם מבקש הוא לעשות כן, עליו ליטול רשות מאת הבעלים.

9.                  אין חולק כי חוקרי המוסד לביטוח לאומי הגיעו לבית אביה של התובעת וביקשו להיכנס דרך הדלת הצדדית, הנמצאת ברח' החצב 30 ולא דרך הכניסה הראשית של הבית הנמצאת ברח' הברוש 17. לא נתבקשה רשות מאת אביה של התובעת להיכנס לביתו, לחקור ולבדוק את הנמצא בו.